האם מצריים עתיקה יותר מהמקובל?

גילו של הספינקס

הספינקס בגיזההאגיפטולוגיה המקובלת אומרת שהספינקס נחצב בסלע בתקופת שלטונו של פרעה חפרע, בערך בין 2,520 ל- 2,494 לפנה”ס.

אבל ב-1979, מדריך טיולים במצרים וארכיאולוג חובב בשם ג’ון אנתוני וסט (West), טען שהספינקס עתיק יותר ממה שחושבים: הוא מצא עדויות לבליית מים בסלע שממנו נחצב הספינקס. ומתי הייתה הפעם האחרונה שהיו מספיק מים באמצע המדבר, על מנת לגרום לבליה מהסוג הזה? כנראה בסוף עידן הקרח – אלפי שנים לפני התאריך המקובל של הקמת הספינקס.

כיוון שלג’ון וסט אין השכלה אקדמית, התעלמו ממנו עד שנת 1990. אבל אז נכנס לתמונה פרופ’ רוברט שוך (Schoch) מאוניברסיטת בוסטון, מומחה לגיאולוגיה ולגיאופיזיקה. פרופ’ שוך מצא עדויות לבליית מים בסלע שסביב הספינקס, שנגרמו כתוצאה ממים זורמים או מגשם (ולא מרוחות ומסופות חול, שהיו משאירות סימנים אחרים לגמרי). הוא הסיק שהחלק הקדמי ואחד הצדדים של הספינקס נחצבו בין 5,000 ל-7,000 לפנה”ס (ולא ב-2,500 לפנה”ס, כפי שטוענים אגיפטולוגים).

פרופ’ שוך מודע לכך שהספינקס שופץ וחודש כמה פעמים במהלך ההיסטוריה, והעדות הטובה ביותר לכך היא ראשו הקטן לעומת גופו הענק (מה שאומר שהחוצבים הורידו כמויות סלע מהראש המקורי, על מנת לחצוב את הראש הנוכחי). אבל ההנחה הזו לא משנה את העובדה שיש סימני בליית מים בסלע שממנו נחצב הספינקס מלכתחילה. לפי גרסת פרופ’ שוך, הספינקס המקורי נחצב לפחות ב-5,000 לפנה”ס (אם לא לפני כן), ואלפי שנים לאחר מכן חצבו עליו ראש חדש.

שני גיאולוגים נוספים – דיוויד קוקסיל (Coxill) וקולין רידר (Reader) – מסכימים עם טענותיו של פרופ’ שוך. אך אגיפטולוגים וגיאולוגים אחרים טוענים, לעומתם, שסימני הבליה נוצרו מחול רטוב ששטף את סביבות הספינקס בזמן הצפות של הנילוס, או על ידי אגלי טל שנשרו על הסלע, הרחיבו בו את המלח וקילפו ממנו שכבות.

חוץ מזה – טוענים המתנגדים – איפה הם, אותם חוצבים של הספינקס המקורי, הראשון? ואז מתחילות לחלחל הנחות אודות תרבויות מתקדמות שהשאירו את חותמן בסלע. לא שיש לי בעיה עם אטלנטיס – ההפך הוא הנכון – אבל במקרה כזה כל המוסיף גורע וצריך להיצמד לעובדות. הצרה היא שאת העובדות, כפי שראינו, ניתן לפרש בכמה דרכים. אז מי צודק?

מסתרי הפירמידות

פרופ’ שוך ממשיך לחקור את מצריים העתיקה על מנת לגלות עוד רמזים. הוא טוען שלא רק שהספינקס עתיק יותר ממה שחושבים, אלא שגם את הפירמידות לא הבנו נכון. איך ייתכן, הוא שואל, שיש מבנים דמויי-פירמידה בכל העולם, במרחקים ובזמנים שונים בהיסטוריה?

מצריים, ממלכת כוש העתיקה ליד הנילוס, מסופוטמיה (עירק של היום), אנגליה ואירלנד, הודו ודרום-מזרח אסיה, סין, פרו, דרום מקסיקו, גואטמלה, הונדורס, בליז, אל סלבדור ומקומות אחרים. איך ייתכן שאותה צורה פירמידלית תיבנה בכל כך הרבה מקומות על פני כדור הארץ, ובזמנים שונים?

מבנה הפירמידות במצריים זהה לקבוצת הכוכבים אוריוןבאשר לפירמידות במצריים, לדעתי יש כמה עדויות הרומזות שהן לא נבנו על ידי המצרים בשנים המקובלות באגיפטולוגיה (אם כי לא הייתי מהמר בכסף שאני צודק):

דבר ראשון – המצרים ציירו, כתבו ותיארו כל צעד ושעל של חייהם, אבל הדבר היחיד שלא מוזכר בהירוגליפים ובציורים שלהם הוא הפירמידות והספינקס. איך ייתכן שהמבנים המונומנטליים האלה, שלפי האגיפטולוגים נבנו במשך עשרות שנים, לא מוזכרים אפילו פעם אחת בציורי הקיר ובהירוגליפים המכסים את מבני מצרים העתיקה?

דבר שני – מדוע אין ציורים והירוגליפים בתוך הפירמידות או עליהן? אומנם שמו של פרעה חופו כן מופיע בתוך הפירמידה הגדולה, והאגיפטולוגים משייכים אותה אליו; אבל למעט החריגה הקטנה הזו, אין שום כתב או ציור אחר בשום פירמידה במצרים (עד כמה שידוע לי). במצרים היה נהוג למחוק את שמם של מלכים ישנים לטובת מלכים חדשים, שרצו להיזכר בדפי ההיסטוריה. אולי חופו רצה לנכס לעצמו את הפירמידה הגדולה, וציווה לחרוט את שמו בתוכה – למרות שהיא נבנתה עוד לפני תקופתו?

דבר שלישי – וכאן אני גולש לקצת “נתונים מיסטיים”: מזון שהוצב בתוך פירמידה נשמר טרי פי שלוש יותר מאשר מזון אחר שנמצא מחוץ למקרר; סכיני גילוח ישנים שאיבדו מחדותם, מושחזים מעצמם בתוך פירמידה; תאי צמחים גדלים פי שלוש יותר בתוך פירמידה מאשר מחוצה לה; ועוד שאר נתונים שנבדקו בעשרות השנים האחרונות.

 

תיאוריות רבות אודות מצרים העתיקה חורגות הרבה מעבר להנחות מדעיות, אבל תמיד אפשר לטעון ש”הכול נסיבתי”, כמו שאומרים בסדרות עורכי דין. למשל, שניים בשם רוברט בובאל (Bauval) וגרהאם הנקוק (Hancock) פיתחו את “תיאוריית קבוצת אוריון” (OCT):

שלושת הפירמידות הגדולות – של חופו, חפרע ומנקאורה – נמצאות זו ליד זו, במעין קו שדומה לחגורה בקבוצת הכוכבים אוריון, כפי שנראתה בשמיים בשנת 10,500 לפנה”ס – עדות לכך שהפירמידות נבנו הרבה לפני 2,500 לפנה”ס. בנוסף, הספינקס ונהר הנילוס מציינים, בהתאמה, את קבוצת הכוכבים אריה ואת שביל החלב, שנמצאו ליד קבוצת אוריון בשנת 10,500 לפנה”ס.

האם זה מקרה, או שאנשים רואים את מה שבא להם לראות? כמה אסטרונומים (Ed Krupp, Anthony Fairall) בדקו את התיאוריה הזו, ומצאו שהזוויות בין הפירמידות לספינקס ולנילוס סוטות בצורה משמעותית בהשוואה לדברי הנקוק ובובאל, ולכן התיאוריה שגויה. מדהים איך עובדות בשטח יכולות לקבל כמה פירושים שסותרים אחד את השני.

יש בערך בין 80 ל-110 פירמידות במצרים, אבל התיאוריות הרבות ביותר נכתבו אודות הפירמידה הגדולה ביותר – זו המשויכת לפרעה חופו. קצת נתונים טכניים – גובהה כיום הוא 138 מטר לערך, כאשר במקור היא הגיעה ל-146 מטר באמצעות פירמידון קטן יותר שהונח למעלה. צלע בסיס הפירמידה מגיע ל-230 מטר, המאסה שלה שווה 5.9 מיליון טון ונפחה המשוער הוא 2.5 מיליון מ”ק.

הפירמידה הגדולה מונחת בדיוק על ציר צפון-דרום, בסטייה של 0.05 של מעלה אחת (ביחס לצפון האמיתי, לא הצפון המגנטי). צלעות הבסיס של הפירמידה יוצרות ריבוע כמעט מושלם, בסטייה של 58 מ”מ בלבד. היחס בין גובה הפירמידה לשטח הבסיס נותן את המספר פאי בדיוק של 0.05%, מה שאומר שגם אם המצרים לא ידעו לנסח את המספר פאי – הם בהחלט הכירו אותו וידעו להשתמש בו, עוד לפני היוונים. אפשר להמשיך עם כל הנתונים המספריים האלה, שלכאורה רומזים על כך שבוני הפירמידה היו מתקדמים כמעט כמונו – ואולי אף יותר; אבל כמו שציינתי קודם הכול יכול להיות נסיבתי בלבד.

אז איפה זה משאיר אותנו? בדיוק באותו מקום שבו התחלנו. כל עובדה בשטח יכולה להיות מפורשת לכאן ולכאן, וכל אחד יחליט עבור עצמו במה נוח לו להאמין – בפרשנות שאומרת שהכול ידוע וסגור מראש, או בזו הדוגלת במעט צניעות וענווה ומשאירה מקום למסתורין.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *