קידום – לך תזדיין

רבים מאיתנו שעברו על מודעות הדרושים בעיתונים ובאינטרנט, ודאי מכירים את מכוני המיון למקומות עבודה, בהם מתקיימים מבחני אישיות, מבחנים פסיכומטריים וגרפולוגיים וכו`. כנראה שעומס דורשי העבודה במדינת ישראל הוביל ליצירת שיטות חדשות ופולשניות יותר למיון, לסינון ולניפוי, על מנת להגיע למועמד/ת הטוב/ה ביותר לתפקיד. אלא שאותם מכוני מיון והערכה הם תוצר ישיר של חברות כוח האדם בישראל, שפשוט מחפשות לעשות עוד כסף על חשבונם של מובטלים, שבסך הכול רוצים למצוא עבודה חדשה ולהתפרנס בכבוד.

בשנת 2000 ניסיתי להתקבל למשרה בחברה ידועה. זכור לי שהמראיין שלי, שהיה גם אחד מן המנהלים הזוטרים במקום, התלהב ממני קשות ויצא בהצהרות נוסח “אני לא מגיע אליך לברך עם הידע המעולה שלך”. בלב שמח חשבתי שמצאתי מקום עבודה חדש, ועשיתי את מבחני האישיות שנדרשו ממני.

כל מי שהיה בצבא יודע קצת מה הם מבחנים פסיכומטריים – עונים על שאלות, מציירים עצים ובתים, והנה כבמטה קסם פוענחה אישיותך המלבבת (או הפסיכוטית). שבוע לאחר מכן קיבלתי מכתב מהחברה, המודיע לי כי לא נמצא עבורי תפקיד מתאים, וכי החברה שומרת לעצמה את הזכות לפנות אלי בעתיד (בלה בלה, יאדה יאדה). מיותר לציין שהתרגזתי – מצד אחד מתלהבים ממני וממה שיש לי להציע, ומצד שני אני נפסל כי בטח ציירתי עץ שדומה לתספורת אפרו מזוינת.

מאז אותו יום אני מתרחק מכל מיני מקומות עבודה שמסננים מועמדים לפי מבחני אישיות או אינטליגנציה. אומנם מבחנים הם שיטת סינון מסוימת, אך די במבט אחד במכוני מיון – כגון מכון הדס או מכון נועם – כדי להבין שזו מסחרה ממדרגה ראשונה, שאין לה שום אחיזה במציאות. כל מכוני ה”הכנה למבחני מיון”, שצצו כפטריות אחרי הגשם, רק מוכיחים את הנקודה שלי – אם כל אדם יכול ללמוד לכתוב, לצייר ולענות בדיוק כפי שמצופה ממנו, מה הטעם במבחנים הללו?

כמובן שאפשר לטעון שלא כל אחד יכול ללמוד את הטריקים במכוני המיון, ולא כל אחד יצליח באותה מידה במבחנים עצמם – והרי לנו מדד לסינון. אבל עצם העובדה שיש מתכונת ידועה מראש להצלחה במבחנים הללו, עושה עוול גדול מאוד למועמדים לעבודה שאמורים לעבור את הסיוט האומלל הזה. סתם בזבוז של זמן ושל כסף, אגב השפלתם של המועמדים המרוכזים כמו שפני ניסוי לבדיקת תגובותיהם לכל מיני סיטואציות מפגרות (דינמיקה קבוצתית ושאר רעות חולות של החברה העאלק-מודרנית).

כולנו אמורים להיכנס למשבצות הריקות שהכינה עבורנו החברה מבעוד מועד, ושיטות מבחני ומכוני המיון רק מעצימים אצלי את התחושה הזו. בעבר שמעתי איש אקדמיה הטוען שמבחני האישיות והמיון אינם מייצגים את המציאות, כיוון שהם מתבססים על אקסיומות שגויות, ולכן אינם נותנים תיאור אופי ואישיותי אמין במיוחד. אבל הוא היה קול יחיד באפילה, ולא ממש מתייחסים אליו (עד כדי כך שאני אפילו לא זוכר את שמו).

לדעתי הקריטריונים להתאמת מועמד למשרה אמורים להתבסס על ניסיונו, על השכלתו ועל הידע הרלוונטי שלו לתפקיד. כמובן שדרוש אדם חביב לבריות ולא איזה סוציומט חסר רגישות, אבל כל מבחני האינטליגנציה, המיון והאישיות מסיטים את תשומת הלב מן העובדה, שאדם יכול לתרום למקום עבודה גם בלי לצייר עץ במבחן מיון. אין לי שום התנגדות למבחנים מקצועיים, שמטרתם להעריך את יכולתו המקצועית של המועמד – אבל מבחני אופי ואישיות הם ממש לא רלוונטיים.

הרי הם מראש מיועדים לחיפוש פאקים באישיות ובאינטליגנציה של המועמדים. פאקים יש לכולם, ואם מחפשים מספיק טוב אפשר למצוא אותם אצל כל אחד.

לגבי עצמי אני יכול להעיד שאומנם אני לא בן אדם פתוח וחברתי כמו האידיאל הרצוי, אבל אני כן עושה את העבודה שלי כמו שצריך – וגם מעבר לכך. חבריי לעבודה מעריכים אותי ונהנים בחברתי, ואני נהנה בחברתם. האם זה לא מספיק? כנראה שלא. ככה זה כשרוצים לדפוק קופה שמנה על חשבון המובטלים – שאין להם ברירה אלא להתייצב למבחנים האלה, אחרת לא יתקבלו לעבודה.

ולסיום – אותה חברה ידועה שלא קיבלה אותי בשנת 2000 בגלל מבחני המיון?
היום אני עובד שם כבר מספר שנים, כי נפלתי לידיו של ראש צוות שראה בי פוטנציאל מעבר לציור עצים במבחני אישיות; ואני ממשיך להצדיק את הבחירה הנכונה שלו עד היום. קיבלתי בונוסים כעובד מצטיין ואף זכיתי ללמוד נושא חדש ומבוקש ולעסוק בו עד היום.

6 תגובות


  1. דהההההההההה
    לא ראית/קראת חוכמת הבייגלה? ודרך אגב אני עברתי מבחני מיון גם לאורנג` וגם לרשות שדות התעופה בלי ללכת לקורס הכנה למבחני מיון…

    הגב

  2. נו ומה הסוד?
    איך עוברים את המיונים האלה? למוסד יותר קל להתקבל…

    הגב

  3. אין פה שום סוד
    כנראה שאני לא משוגעת עם נטיות פסיכופטיות. וגם כנראה שאני כל כך מוכשרת שהם לא יכלו לוותר עלי…

    הגב

  4. האמת מול העיניים שלכם ואתם לא רואים אותה:
    הסיבה שכל המיונים המוגזמים האלה קיימים היא שיש עודף כוח אדם.
    איזה חברה מדובר?

    הגב

    1. גם עודף כוח אדם הוא לא סיבה מספיק טובה לפלוש לי לוורידים.
      מדובר בחברת פרסום ומדיה (לא אנקוב בשמות, כמובן).

      הגב

      1. זה פשוט מיקור חוץ של רוב עבודת המיון וניצול המצוקה של הפועלים.
        כיון גם שאיש החברה בה אתה רוצה לעבוד לא מראין אותך אז האדם מבחוץ שואל שאלות כלליות
        יותר לפי תבניות אוטומטיות יותר כי הוא לא יודע במדויק מה החברה צריכה ומה האוירה שם.
        ובכל זאת:
        האם יתכן שבשנת 2000 הית עובד פחות טוב בעבודה הספציפית הזאת? או אם פחות מוטיבציה?
        אולי רצית בצורה לא מודעת לעשות עבודות אחרות באותה תקופה?

        נ.ב. חשבתי שהמיון תמיד על חשבון המעסיק,האם לפעמים זה ע”ח הפועל?(אני לא מדבר על הזמן המבוזבז).

        הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *