איידס באתרי היכרויות

באחד מאתרי ההיכרויות בהם אני רשום, מישהו מעלה בימים אלה הצעה מטומטמת שכמותה כבר מזמן לא שמעתי: נשאי איידס וחולי איידס יצטרכו לציין בפרופיל שהם נשאים או חולים. אני לא מכיר את הבחור שמעלה את ההצעה, אבל לי זה נשמע כמו עוד אחד שמת לעשות אורגיות רטובות בלי קונדום, ורוצה להרגיש בטוח על חשבונם של אחרים.

ההצעה אולי נשמעת הגיונית בהתחלה, אבל טובת הכלל הזו פוגעת בצנעת הפרט. אנשים, אל תאבדו לרגע את הכיוון: החברה לא יותר חשובה מהיחיד, כי בלי יחידים אין חברה. יחידים יכולים לחיות בלי חברה, אבל חברה – בהגדרתה – אין לה קיום ללא יחידים.

אחד מאתרי ההיכרויות להומואים וללסביות, הגדול ביותר בעולם, מאפשר לנשאים ולחולים לציין את העובדה שהם נשאים או חולים; אבל כל זה בהסכמתם בלבד – ולא בכפייה. עם זה אין לי בעיה. אבל הצעתו של הבחור אינה מתחשבת ברצונות – הוא דורש שכל נשא או חולה יתויגו וירטואלית.

אז מה השלב הבא בהסלמה הזו? בארצות הברית השלב הבא כבר הגיע לפני כמה שנים. בערוץ 8 ראיתי תוכנית תיעודית שהציגה חברות ביטוח, שסירבו לבטח אנשים שיש להם נטייה גנטית לחלות בסרטן. תבינו – יש להם רק נטייה פוטנציאלית והם עדיין לא חולים, ובכל זאת לא זכו לביטוח. זה אמיתי וזה כבר כאן, לצערי הרב. אחד מתסריטי הפרנויה האלה עלול להגיע גם למקומות העבודה שלנו. כל מעסיק יקבל פרופיל רפואי ופסיכולוגי מלא של כל מועמד, ואז אני מבטיח לכם – רק 10% מיושבי כדור הארץ יזכו לעבודה.

אומנם נכון שפה מדובר באיידס – המגיפה הגדולה ביותר שידעה האנושות מזה זמן רב – ונכון שהמחלה מהווה סכנה לכל אחד ואחת מאיתנו; אבל את הביטחון האישי שלנו אנחנו לא יכולים לתלות בחשיפת פרטיהם האישיים של הנשאים ושל החולים. תארו לעצמכם שהייתם חייבים למלא שאלון רפואי באתרי היכרויות, ואז אנשים היו יכולים “להיזהר” מכם כאשר משהו לא ימצא חן בעיניהם. דבר כזה עלול ליצור ריחוק והבדלה, כמעט גטו חברתי.

לא מספיק שלנשאים ולחולים יש חיים לא פשוטים, אז צריך לסבך את חייהם שבעתיים? באחריותם ליידע את הפרטנרים שלהם אודות מצבם, ובאחריות כל אדם לשמור על עצמו ולהשתמש באמצעי מניעה. רק אחריות אישית היא מה שימנע את התפשטות המחלה, ולא חוקי כפייה שמסמנים בני אדם כמו בהמות בטלאים אדומים (גם אם מדובר ב”טלאי” וירטואלי).

10 תגובות


  1. שלום
    אני מסכים איתך במידה מסויימת אבל לדעתי אתה מסתכל על הנושא בצורה יותר מידי פשטנית של שחור ולבן. נכון צנעת הפרט זה דבר חשוב אבל בכל חברה דמוקרטים, למיטב ידיעתי בטחון הציבור מקבל עדיפות עליונה (ואתה צודק, יש מקומות כמו בארצות הברית שמנצלים את זה ולוקחים את זה להקצנה לפעמים אבסורדית, ויש דוגמאות הרבה יותר ברורות מהדוגמא שהבאת שגם היא לא כזאת חד משמעית).
    כמובן שאחריות אישית זה הפתרון האולטימטיבי, אבל צריך לחשוב על מה קורה במציאות.
    גם אם אנשים (סטרייטים או לאו) משתמשים בכל אמצעי הזהירות תמיד קיים הסיכון להדבק במחלה הזאת וזה סיכון שלגיטימי שיהיו אנשים שלא ירצו לקחת. מצטער, אבל מבחינה תיאורטית אני לא מבין את ההבדל הגדול בין אם דבר המחלה נאמר מצד האדם בשיחה או בפרט בפרופיל. במציאות אני מניח שהגיוני שקיים הבדל, אבל זה מעין מוסר כפול שאתה אומר שאפשר לסמוך על אדם לשתף בדבר מחלתו אבל אי אפשר לסמוך על אחר שיקבל את זה אלא אם כן “ממתיקים את התרופה”. אתה צודק שהמצב יכול להדרדר למעין גטו חברתי, ועבור הרבה נשאים המצב הוא כבר כזה. נכון שמדובר על עניין אישי שעבור רבים דורש מידה מסויימת של אינטימיות לפני שמשתפים בו אבל צריך להתחשב בעלייה החדה באחוז נשאי האיידס ולחשוב שאולי לפעמים המטרה מקדשת את האמצעים. במיוחד שאני באמת לא חושב שהאמצעים כל כך קשים וחמורים כמו שהצגת אותם.

    כתבתי קצת הרבה ובצורה קצת לא מסודרת כי זה נושא מסובך ועוד לא לגמרי חשבתי על כל הצדדים שבו ואני מניח שתמיד יתגלו עוד צדדים לבעיה. אני רק מבקש שתזכור שכמו הכל, זה לא שחור ולבן, הנחרצות והאבסולוטיות בדברים שלך נשמעת בהתחשב בכך אפילו טיפה דמגוגית וזה לא יאה לנושא שכזה…

    יום טוב!

    הגב

  2. סליחה אבל אל תשווה מחלה מדבקת
    חשוכת מרפה וסופנית לאיזה מום או תכונה שהאדם יכול לבחור להסתיר מרצונו
    אתה ממעיט בסכנה שבמחלה הזו ועם כל הכבוד זה לא דבר שמישהו יכול להרשות לעצמו להסתיר במיוחד לא כשמחפשים בן זוג
    הזכרת אחריות אישית שזה נכון אבל תאמין לי שרוב האנשים ידעיפו להיות בטוחים מהלשאיר את גורלם בידיו של אדם שהם לא מכירים כי יש הרבה דרכים אפשריות להדבק חוץ מיחסי מין
    הצעה טובה וכל הכבוד לאתר
    שמע הדבקות במחלה זו טרגדיה אין ספק בכך אבל אי אפשר להתעלם מזה ולחיות כאילו שום דבר לא קרה ולדעתי זה בהחלט דבר שצריך לציין אם מחפשים בין זוג פוטנציאלי וטוב מוקדם ממאוחר כדיי לא להקלע למצבים לא נעימים אחריי שאנשים כבר הכירו

    הגב

  3. מצד אחד
    אני בהחלט מצדיקה אותך..
    מצד שני אני יכולה גם להבין את הפחד שקיים באנשים שפוגשים אנשים חדשים…
    האמת, נראה לי מאוד מעליב לציין את הדברים באתר הכרויות..

    הגב

  4. אני מסכימה איתך….
    לדעתי, זו זכותו המלאה של בנאדם לא לציין שיש לו איידס. במיוחד אם הוא רוצה למערכת יחסים. הנימוק שלי הוא שאם הוא מההתחלה אומר שיש לו איידס, יהיה לו פי 10 קשה יותר להתקרב למישהו….כי המחשבה שתרוץ בראש של האחר תיהיה “ואולי אני לא צריך/ה להיות איתו בקשר? אולי בסוף הוא עוד יעביר לי משהו?”. וככה בסוף, לפני שמגיעים לחלק של היחסי מין, כשהיחסים יציבים, אפשר להטיל את הפצצה. ואז אהבה כבר תקבע אם האנשים האלה יכולים להיות ביחד, או שהם לא כאלה מתאימים כמו שחשבו…

    הגב

  5. אוקיי בוא נגיד שמחייבים לציין…
    איך הם אמורים לדעת שיש לך איידס?
    לפעמים גם האדם עצמו לא יודע.
    אז גם אם יש לך איידס ואתה לא רוצה שיידעו, אתה יכול לרשום שאין ולהתוודות בפני אלו שתחליט להתוודות בפניהם ושיהיה לך נכון להתוודות בפניהם שיש לך איידס
    כל הסוגייה נשמעת לי קצת מופרכת ולא רלוונטית משום שגם אם מחייבים אותך לציין את הפרט זה לא אומר שאתה מציין את האמת.
    לא כל אדם שמציין באתרי היכרויות שהגובה שלו 180 הוא באמת בגובה 180 ואותו הדבר לגבי איידס..לאתר היכרויות אין גישה לפרופיל הרפואי של אדם זה נוגד את החוק לזכויות החולה. ולכן, כל הסוגיה הזו של מה האתר יחייב או לא יחייב אינה רלוונטית כלל.

    בברכת יום טוב
    ספק תמידי
    אתה לא

    הגב

  6. נשמע הזוי
    אני מנסה לחשוב איפה ההגיון. ואני לא מוצאת.
    מילא… אם מדובר באתרים שמיועדים לסטוצים (וכו`) אז אולי יש מקום גם לציין אם יש לך עגבת, זיבה, הרפס וכל שאר מחלות המין..?

    החברה שלנו חולה בחוסר טאקט, וחוסר יכולת לראות את התמונה הגדולה.
    (האם זו מחלה סופנית? כדאי שנודיע למישהו)

    הגב

  7. ברור שיש הבדל
    אמרת שאתה לא מבין מה ההבדל בין אם דבר המחלה מצוין בשיחה או אם בפרופיל באתר. ההצעה שהבחור מעלה *מחייבת* אדם לציין אם הוא נשא או חולה – היא לא שואלת אותו האם הוא מעוניין לציין את זה.

    הטיעונים האלה, של טובת הכלל במסווה של פגיעה בפרט, ממש לא עושים לי את זה – מצטער. ההיסטוריה מלאה בכל מיני פריקים ויצורים שהחליטו מה תהיה טובת הכלל – דהיינו טובתם שלהם עצמם – ואת התוצאות כולנו מכירים.

    אני לא ממש מאמין בכל מיני טיעונים פשיסטיים נוסח “טובת הכלל” או “רצון הכלל”. אם כל אחד יהיה מספיק אחראי – ידאג לחייו שלו וידאג לא לסכן אחרים – “טובת הכלל” תיושם בצורה אוטומטית.

    הגב

  8. שוב- אתה מגייס מונחים לא נכונים
    לא כל תיאוריה שלא קומוניסטית היא פאשיסטית.
    אני לא אומר ולא אמרתי בשום מקום שבן אדם יחיד רשאי/יכול לקבוע מה היא טובת הכלל. אם אתה מחליט להלביש על כל דבר שאפילו קשור לביטחון הכלל את דוגמאות כמו היטלר אתה פשוט דמגוג או טיפש (אני מצטער, אני בד”כ לא יוצא בהצהרות כאלה אבל זה באמת כבר מוגזם). דמוקרטיה מתבססת על פשרה, תמיד יהיו עקרונות שמתנגשים וצריך להחליט מה יותר חשוב ולהתפשר. בכל חברה דמוקרטית יש עניינים של בטחון הכלל שבאים על חשבון זכויות פרט מסויימות (גם כשבודקים לך את התיק בכניסה לתחנה מרכזית פוגעים לך בזכות לפרטיות, גם זה פאשיסטי?). כשהצבא לא מספר על המידע המודיעיני שלו לציבור הרחב ובזכות זה מתאפשר לו לסכל פיגוע כזה או אחר זה גם פאשיסטי? אם אתה לא מאמין בטיעונים כמו רצון הכלל וטובת הכלל אני מציע לך שתחשוב טוב טוב על מה אתה באמת אומר פה ואם זה באמת המצב אני לא מבין איך אתה יכול לחיות בארץ שלנו או בכל ארץ דמוקרטית לצורך העניין.
    נניח לצד היותר כללי של העניין (שאני באמת מציע לך להשקיע יותר מחשבה לפני שאתה כותב דברים שכאלה).

    מה שאמרת בדיוק מחזק את הטענות לחייב אנשים לציין את דבר מחלתם בעיניי. אני מאמין שחובה מוסרית על כל אדם נשא או חולה לדווח על כך לפני קיום מגע מיני לפרטנר/ית שלו. אני חושב שזו גם הדעה הרווחת באוכלוסייה. ממה שהבנתי ממך יש אנשים שלא חושבים שחובתם לספר זאת ועל כן בדיוק אני חושב שצריך להתפשר במעט ולחייבם לציין זאת בפרופיל, בגלל אותם אלה שאולי לא יציינו זאת בכלל. חוקים נועדים לבטא מכנה משותף בקרב רוב מכריע בציבור גם אם זה מנוגד לדעה של פרט מסויים.

    אם אתה לא מאמין בדמוקרטיה בצורה הכי בסיסית שלה, אין לנו בכלל בסיס משותף לדיון. אם אתה כן, אני מציע שתקרא שוב את דבריך ותחשוב עליהם שנית.

    הגב

  9. תמיד צריך להתפשר?
    מעניין שהפשרה היא תמיד לטובתך, ולא לטובת אלו שצריכים לשאת בעול ש*אתה* מוכן להציב עליהם. קל מאוד לדבר כשלא אתה ניצב מהצד השני.

    דבר שני, אני לא מבין למה אתה מוריד את הדיון לרמה של עלבונות ופגיעה אישית, והכול רק בגלל שאני לא מסכים איתך. כנראה שאין לך משהו אמיתי לומר לגופו של עניין, אז אתה עובר לעלבונות. אחלה טקטיקה, מה אגיד לך.

    אין לי בעיה עם דמוקרטיה כל עוד היא לא רומסת זכויות אדם בסיסיות. לחטט לי בתיק בנמל תעופה ממש לא דומה לסיטואציה שבה מכריחים אותי לציין את מצבי הרפואי באתרי היכרויות.

    דמוקרטיה היא לא הפתרון לכל בעיה; הרי באופן דמוקרטי אפשר גם להחליט שמהיום נשאים וחולים יצטרכו להציג גיליון רפואי במקומות עבודה. אין דבר כזה טובת הכלל – יש רק טובתם של אלו שמכריחים אותך לעשות מה ש*הם* רוצים, ואז להציג את זה כ”טובת הכלל”.

    לי נראה ש”טובת הכלל” היא פשוט שם יפה וניטרלי למציאות עגומה ומכוערת, שבה מי שיש לו את הכוח כופה על נטולי הכוח את השקפתו.

    הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *