הלימודים נמאסו עלי

פורסם מתישהו ב-2007

איך באמצע הדרך לתואר השני פתאום החלטתי שנמאס לי ללמוד? כנראה שתמיד ידעתי שאני לומד רק בשביל שאוכל להתפאר שיש לי “תואר אקדמי”, ולא משום סיבה אחרת. בעבר הייתי משוכנע שאני רוצה להיות מרצה ושאסיים דוקטורט. אחרי שוויתרתי על זה, המשכתי בתואר השני רק בגלל שאני מתעניין בתחום הלימוד וגם בגלל שזה ממש לא לעניין להפסיק תואר שני אחרי שכבר התחלתי ללמוד.

היום אני נמצא במצב שבו גם זה כבר לא משנה לי; הלימודים הללו סתם נמרחים לנצח ולוקח להם הרבה זמן להסתיים. ועוד עם כל “הדרישות האקדמיות” הפלצניות שצריך לקיים בדרך, השעות הארוכות שאני צריך להשלים בעבודה על כל פעם שאני יוצא ללמוד, שכר הלימוד השערורייתי (שאותו ממילא רוצים להעלות)… ממש לא משתלם לי – משום בחינה.

אם אמשיך את הלימודים, יעברו 4 שנים בסך הכול עד שאסיים את התואר ואת התיזה, וכבר ממש לא בא לי להשקיע בזה שום דבר – לא רוצה ללמוד, לא רוצה לשבת לקרוא ספרים ומאמרים. ממש לא בזין שלי. בסמסטר הזה בחרתי בטעות קורס עם דרישות קריאה גבוהות מדי; מיד החלפתי אותו בקורס קל יותר, שלא אצטרך לעשות משהו חס וחלילה, וגם בקורס הזה אני לא משקיע אפילו אצבע.

בניגוד לתואר שני מבוקש, כגון מנהל עסקים, מחשבים או משפטים, תארים במדעי הרוח לא מבוקשים כל כך ולכן הדרישות פלצניות עד בלי גבול. מישהו שאני מכיר עושה תואר שני במנהל עסקים במכללת נתניה ושם אין דרישות כל כך גבוהות כמו שיש בתואר שלי, מה גם שתוכנית הלימודים שלו בנויה בצורה שמאפשרת לאנשים עובדים להגיע לשיעורים בשעות הערב, פעמיים בשבוע. ככה זה כשיש תואר מבוקש בשוק – מותחים את הדרישות האקדמיות והופכים את התואר לנגיש לכלל הציבור.

אני פשוט מותח את הלימודים כי לא שווה לי להפסיק אחרי שהשקעתי בזה כל כך הרבה כסף וזמן; אבל גם ככה כבר פספסתי כמה וכמה שיעורים בקורס אחד ואני לא ממש מתאמץ להשלים את החומר – מה שאומר דרשני. נניח שלמרות כל מה שאני כותב פה כרגע, בדרך פלא אצליח לסיים את התואר הזה – לא אמשיך לשום דוקטורט. פשוט בזבוז בלתי ייאמן של זמן וכסף. הרי כל מה שאני מחפש זה להוסיף תואר שני או שלישי לרזומה, דבר שמשפיע לטובה על השתלבות במקומות עבודה עתידיים וגם מצליח להרים גבות של פליאה באנשים ששואלים מה אני לומד.

התואר הזה הוא סתם חתיכת נייר שתראה לי שאני מצליח לעשות משהו שלא חשבתי שאצליח, אז בשביל מה אני בכלל צריך את זה? לגרום לעצמי לחשוב שיש דבר אחד שבו אני מצליח להתבלט? אולי לפצות על כך שהתואר הראשון הוא “רק” תואר כללי במדעי הרוח והחברה… בכל אופן, אלו ממש לא סיבות מספיק טובות; או לפחות, עכשיו הן כבר לא מספיק טובות. בעבר כנראה שהן היו טובות עד כדי שחשבתי שגם דוקטורט ייצא לי מזה.

אולי כל ההרגשה הלוזרית הזו היא סתם נפילת מתח זמנית, ואני כנראה לא באמת אפסיק את הלימודים. אבל בדבר אחד אני בטוח – גם אם אמשיך ללמוד זה לא יהיה מהסיבות הנכונות, אלא רק בגלל האינרציה. אני באמצע הדרך, אז למה להפסיק? רק בגלל שאני לא רואה בזה שום תועלת? נו במת!

12 תגובות


  1. אל תוותר לעצמך
    תמשיך בתואר. זה לא עושה לך שום דבר רע ההפך זה רק יכול להועיל.
    אם אתה באמת אוהב את זה אז אני בכלל לא מבינה מה הבעיה.

    הגב

  2. ידע זה כוח
    גם אם הוא מסתכם בחתיכת נייר שתצהיב במגירה או מאחורי זכוכית על הקיר ושתעמוד מולה עם פיהוק החושף שיניים מחודדות כגדר תיל ותצקצק. הוא גאווה של מאמץ, זמן, מניע הסקרנות.
    זה כמו שבן אדם יגיד, בשביל מה לי לקום בבוקר, גם ככה אני עובד כל הזמן, יש לי בוס עצבני, וכמה קולגות קוטריות שלועסות מסטיק, מעשנות ופוצחות בשיחה קולנית כמו ציפורים מצייצות המנחשות את מחשבות הכפירה האסורות אצל הגברים.

    איך אתה מעלה בדעתך ברגע של חולשה לעזוב הכל כי קצת משעמם, קצת קשה, כי זה נוח לברוח מהבעיות. אני אומרת שלהרים ידיים זה פיתרון עלוב.

    לא נורא, יש ימים כאלו : ) אל תרפה. מחר הכל יראה אחרת.

    הגב

  3. חדשה כאן 🙂
    אז בגלל זה שואלת…. במה התואר?

    מקווה שזו באמת סתם נפילת מתח זמנית, ושהחשק והעניין ישובו.

    בהצלחה 🙂

    הגב

  4. נראה לי ששכחת משהו.
    הלימודים גם -מלמדים- אותך דברים חדשים.
    הם לא רק מטלה בדרך ל…
    תן לעצמך רגע למחשבה.

    חשוב מה למדת בחודש האחרון?
    האם זה הועיל לך?
    האם היה לך מוטב בלי זה?

    הגב

  5. כמה שאלות קטנות
    מה אתה לומד? איך אתה מחלק את הזמן שלך בין עבודה ולימודים? מה גרם לך לבחור את התחום כשהתחלת ללמוד לתואר ראשון?

    הגב

  6. מצטרפת לשאלה-
    מה אתה לומד?
    אם בחרת במקצוע שמעניין אותך, אין לדעתי סיבה שתוותר… ואני חושבת שאני מבינה אותך בערך כי לי מהתיכון נמאס ואין בכלל בכלל מה להשוות, אבל אם זה מקצוע שאתה אוהב- חבל לוותר.
    אולי אתה מרגיש פשוט חסר כוחות, תקופה כזאת, לדעתי- תבלה ותעשה דברים שאתה אוהב וגורמים לך להשתחרר, אולי זה יעזור… וכן, גם אם אין זמן. אני חושבת שבילוי עם חברים פעם בשבוע ייתן לך כוחות מחודשים כדי ללמוד…

    מה שנותר לי זה לאחל לך בהצלחה! (:

    הגב

  7. תודה על התמיכה 🙂
    אני עושה תואר שני בפילוסופיה, תחום שמאוד קורץ לי ושאני אוהב. וכן, היתה לי נפילת מתח רצינית בזמן כתיבת הפוסט הזה, למרות שאני עדיין רואה בכל הלימודים טרחה גדולה מדי שבסופו של דבר לא ממש משתלמת.

    אומנם למדתי הרבה דברים מעניינים וסיימתי חצי מהתואר בממוצע 90, אבל כשאני חושב על מה שנשאר לי להשקיע בזה אני קצת מתחרפן. אבל אני ממשיך עם זה הלאה, כמו שכמובן ידעתי. אני עובד במשרה מלאה פלוס, ויוצא ללימודים בד”כ פעמיים עד 3 בשבוע (ואז אני צריך להשלים שעות עבודה שלקחתי לטובת לימודים).

    ושוב תודה על כל התמיכה 🙂

    הגב

  8. הלו הלו
    צא מזה מהר!
    אם אתה כבר הולך על זה, אז בטח שמהסיבות הנכונות.
    איך אומרים, תתאים את עצמך לנסיבות אם זה לא עובד אחרת.

    כל הכבוד לך על ההתמדה (למרות שחסר לי לומר “ועל ההשקעה”)
    אבל, תמשיך ללמוד
    ותלמד
    ותלמד
    ותתעצם עד שתהפוך להיות גדול גדול, בתקווה שמסופק ומרוצה ולא רק בגלל הכינוי
    אלא בגלל כל מה שעברת כדי להשיג אותו

    שיהיה לך רק בהצלחה,
    ואל ייאוש,
    זה לא שווה את האנרגיות (שגם ככה חסרות לך)

    הגב

  9. פוצקי!!!!!
    אני דווקא לא אצטרף לכל המגיבים בסגנון ” תלמד ותמשיך ובסוף תראה שהכל משתלם”
    בולשיט. זו צרות המוח הישראלית- מה שגורם לכל הגברים להיות בבית הספר-צבא-לימודים-תואר-אישה-שני ילדים וחצי-תואר שני- סעמק. אם אתה לא שם אתה לא קיים. לא. אני גאה בך שאתה מצליח להתעלות מעל השטיפת מוח ולחשוב בעצמך על עצמך. ההכרה במצב והמודעות היא 90 אחוז מהדרך. אני מכיר כמה אנשים שהתחילו ושילמו המון כסף והפסיקו. אבל את השלב של הניסוי וטעייה חייבים לעבור כדי ללמוד- ללמוד על עצמך ועל מה אתה רוצה או לא רוצה או צריך או לא צריך לעשות בחיים ש ל ך . החיים ש ל ך. ובסוף, מה שישתלם זה שתבין שהיית צריך לעבור את זה כדי שתראה כמה זה לימד אותך עליך. אני בדיוק עובר אותו תהליך 🙂 אני רק מקווה שאהיה מספיק אמיץ לעשות החלטה- ומקווה שגם אתה באהבה musta

    הגב

  10. כל כך מבין ומזדהה איתך..
    גם אני בשלב דומה בלימודים (“אמצע” תואר שני). וגם אני מתחיל לפקפק במה שאני לומד והאם זה יוביל אותי להיכן שאני רוצה להגיע.
    תשובה טובה אין לי.. :))
    אולי רק עיצה- קח סמסטר חופשה לנקות את הראש. אם נראה לך שזה יעזור.
    אולי אפילו תיסע לחופשה ארוכה בחו”ל.. אולי זה יעזור לך להחליט.

    הגב

  11. זה מצוין שאתה בוחן את
    המניעים שלך. זה חשוב לדעת מה אתה רוצה ולמה אתה עושה את הדברים שאתה עושה. מה שלא תעשה, ולמרות ההיכרות המאד קצרה ושיטחית בינינו – אני מאמינה בך. אתה בחור עם ראש על הכתפיים (אני יודעת – ביטוי מוזר).
    שיהיה בהצלחה.

    הגב

  12. גם אני הייתי ככה
    בתואר הראשון שלי למדתי תחום שלא מעניין אותי (חינוך) ומשכתי את זה כמו מסטיק. עכשיו לומדת חוג נוסף שמאוד מעניין ואני רואה את ההבדלים במוטיבציה ובהשקעה.. וגם אם זה בעתיד לא יתגמל אותי אני מאוד נהנת כרגע מהלימודים. וחושבת שזה עניין של עניין בלימודים.

    הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *