עישון פסיבי הפך אותי לאסטמתי

אני יוצא למועדונים בערך מגיל 23, אבל רק מגיל 25 זה התחיל להיות משמעותי ולהפוך למעשה שגרה. בתקופה ההיא יצאתי כל שבוע למקום אחר, ולפעמים גם לכמה מקומות בשבוע אחד. מדי פעם היו הפסקות ארוכות של כמה חודשים, אבל אפשר לומר שעד לא מזמן המשכתי לצאת כל שבוע בקביעות למועדונים אפופי-עשן כאלה ואחרים.

צחוק הגורל הוא שדווקא הדבר שגורם לי להרגיש הכי הרבה חי – מועדונים ומוזיקה – הוא מה שעכשיו יצר אצלי אסטמה; כעת אני לא יכול לצאת לשום מקום שבו יש מעשנים – ואכן יש, למרות חוק איסור עישון בציבור. בבדיקת ריאות מצאו אצלי אסטמה ברמה קלה-בינונית, ורופא מומחה למחלות ריאה אמר שרוב הסיכויים הם שעשן הסיגריות במועדונים הוא זה שיצר אצלי את הבעיה. תוצאות הבדיקה הראו שהמצב הוא הפיך, ולפיכך יעצו לי להפסיק מיד לצאת למקומות האלה.

המצב במועדונים שונה מאוד מהמצב בברים, בפאבים, במסעדות ועוד. בכל אלו האחרונים יש פיקוח, אפילו מינימלי, מצד הבעלים או מצד פקחי העירייה; אבל במועדונים עמוסי-אנשים – שבהם על כל מטר רבוע שורצים 20 איש – שום פקח עירייה לא ייכנס ויתחיל לחלק דוחות. לפיכך אנשים מצפצפים, ואני צריך לסבול מצפצופים (בנשימה). בעלי המועדונים יודעים טוב מאוד שרוב האנשים שבאים אליהם הם מעשנים, ולכן לא יעשו דבר כדי למנוע את העישון – אחרת הלכה להם הקליינטורה.

אני לא מעשן ומעולם לא עישנתי, אבל למעלה מ-5 שנות שריצה במועדונים ובברים עשו את שלהם. כרגע אפילו בושם שאני שם על עצמי גורם לי להשתעל, ואני משתמש במשאף פעמיים ביום. המשאף עוזר באופן חלקי ומקל על הסימפטומים, אבל אני עדיין ממשיך להשתעל עד כדי שהצלעות בצד שמאל של הגוף כואבות לי בטירוף. על סיבוך ראשוני נוסף סיבוך משני, ואיכות חיי נדפקה למשך זמן לא ידוע.

אני מרגיש מבואס ברמות קשות. בנוסף על הכאבים ועל השיעול הבלתי פוסק, אני גם לא יכול לצאת לשום מקום למשך זמן רב. המועדונים היו אחד מהדברים הבודדים שהחדירו בי אנרגיות ששום דבר אחר לא הצליח לעשות. חבל מאוד שישראלים מצפצפים על חוק איסור עישון במקומות ציבוריים. המעשנים בסך הכול צריכים להימנע מסיגריות לכמה שעות (או לצאת החוצה כדי לעשן), אבל לאנשים כמוני – הסיגריות שלהם מוחקות לגמרי את האפשרות לצאת מהבית.

כמובן שיגידו כל המתחכמים, שאם רע לי אני לא חייב ללכת למקומות האלה. יפה מאוד, באמת – נפתרה הבעיה. אתם תבלו ואני אצטרך לשבת בבית ולמחוק חלק גדול מחיי החברה שלי – רק כי אתם לא יודעים לכבד אחרים ואת בריאותם. הבריאות שלי חשובה יותר מחוסר הנוחות שלכם, מעשנים יקרים – זו הסיבה שבארצות הברית ובאירופה מכבדים את חוק איסור העישון. אבל אחרי הכול, אנחנו בישראל – פה מותר לעבור על החוק ולהרשות לכולם לדרוך על כולם.